הניסיון שלי בשימוש ב-Cursor
ניתוח אישי של הסטטיסטיקה השנתית של Cursor, 2 פרויקטי pet בשבועיים וכמה תובנות על עתיד הפיתוח על רקע AI.
לא ניתן היה לטעון את התמונה הזו.היום Cursor הראה לי שקופיות עם סטטיסטיקה שנתית. ציפיתי לראות גרף של העמל הטיטני שלי, ובמקום זה קיבלתי תזכורת מנומסת שאני משתמש בו באופן פעיל רק 2 שבועות. זה היה תירוץ מושלם. כבר מזמן רציתי לחדש את הפוסטים בבלוג.
אינפוגרפיקה אישית
השקופית הראשונה הראתה את ציר הזמן של Cursor לשנת 2025: מגרסה 0.45 בינואר ועד 2.1 בנובמבר. כסיום מופתי הציבו המפתחים את האירוע מ-1 בדצמבר: You started Building with Cursor.
“Yevgeniy, 2025 was a big year. 16 versions, 26 models, bugbot, cloud agents, and 2.0 with composer 1. Ready to take a look back?”
– Cursor
305 מיליון טוקנים בשבועיים
השקופית השנייה הראתה את המספר: Tokens Used: 305,202,271 לצדו לוח שנה של 2025, שבו דולקים רק שבועות 49 ו-50 (דצמבר). עליהם נפלו 43 ו-143 מיליון טוקנים
לעכל שכל הפעילות הסתכמה ב שבועיים, היה לא שגרתי. לפי התחושה עם Cursor אני כבר עבדתי כמה חודשים.. כנראה זה קשור לכך שמשימות שבעבר לקחו ימים, עכשיו נפתרות בערב אחד.
«התנסית עם מודל 1». קו אדום רצוף.
השקופית השלישית די ישירה:
“You experimented with 1 models. And your go to changed 0 times”
– Cursor
המחשבה הראשונה: «אני עושה משהו לא נכון?». Cursor כאילו דוחף אותי להשתמש במודלים שונים, ואני מפסיד משהו בכך שאני משתמש ב מצב Auto.
במצב Auto סגנון התקשורת עשוי להשתנות בגלל החלפת מודלים אם אני מבין נכון, אבל בהצגת משימה טכנית מדויקת תפקידו משני.
על מה הספקתי לעבוד בשני השבועות האלה?
במהלך הזמן הזה הצלחתי לעסוק בשני פרויקטי pet:
- אפליקציה ל-iOS. Backend ב-Go, frontend ב-Swift. בקרוב ב-TestFlight. סוף סוף קיבלתי חשבון מפתח, שמאפשר לבדוק על משתמשים אמיתיים.
- עדכון גדול לאתר ampleev.com, שבו אתם קוראים כרגע. החייאתי את הבלוג הארכיוני, תיקנתי את ההתחברות, ההרשמות לעדכונים והתגובות. בערב אחד יצרתי עורך מאמרים מתקדם למדי עבור הבלוג הזה. משימה כזו הייתה לוקחת בעבר כמה שבועות.
תובנות
כמובן, כיום יש לכולם אותן מעל הראש ואני — לא יוצא דופן.
- כיסוי 100% בבדיקות — תקן חדש. עבור מוצר רציני זה must-have. בעבר זה היה יקר, עכשיו כמעט בחינם.
- UX אפילו ב-MVP צריך לשאוף למושלם. אם המשתמש מעקם את האף — הפסדתם. AI עוזר להביא את ה-UX לשלמות שאין לה גבול, ולכן בתזה המקורית "לשאוף", ולא סתם "צריך".
- יהיו הרבה אפליקציות מתמחות צרות. ואולי אפילו לא אפליקציות.
- פרודקטים טובים כלליים יתעשרו. מתכנתים ממש לא נחוצים.
- אנחנו הופכים ל«נחיל דבורים». כלי AI — כמו מוח קולקטיבי, נגיש לכל אחד.
בנושא הזה, אגב, יש סדרה מצוינת, ממליץ:
במקום סיכום
המאמר הזה בשבילי — דרך לסדר ידע וניסיון מעשי + לתעד תובנות. אשמח אם התוכן היה מועיל לכם ;)